בשנה האחרונה נכנסתי לעולם הבלוגים, עולם אותו אני אוהבת מאוד. האפשרויות בו הן בלתי מוגבלות ורמת החשיפה גבוהה מאוד. נכון, הכי נוח לכתוב בלוגים על נושאים סקסיים, נושאים שעושים לנו טוב ולא מטרידים אותנו במהלך השיטוט שלנו ברשת. למרות זאת, החלטתי לנצל את הפלטפורמה לטובת העלאת בלוג קצת שונה. לא יהיו בו פוסטים שלי, לא המלצות על מקומות לשתות בהם שוקו טוב בפריס, ואפילו לא מתכון לעוגת מוס שוקולד חגיגית.
הפוסט הזה יהיה חלק, נטול "דרסינג" ויכלול רק את העדות של סבתא מרים. סבתא מרים הייתה סבתי מצד אמא, והיא היחידה ממנה שמעתי עדות מקיפה על קורותיה בתקופת השואה. לא אכנס כאן לחיינו הפרטיים, לתפקיד של סבתא מרים בחיי או להשתפכויות על כמה עצוב שהיא כבר לא אתנו.
מטרתי היא אחת - להפיץ את העדות לכל אחד ואחת מכם, אל תשכחו שהעדים הולכים ונעלמים, והעדויות הכתובות/מצולמות הן כל מה שנשאר. אנא הפיצו את הבלוג לכל מי שאתם רואים לנכון ובכך תסייעו להנצחה האישית ולהנצחת השואה בכלל.
אני מצדי, אעלה לבלוג את העדות במלואה, מחולקת לפרקים פרקים, כל פרק בפוסט נפרד.
שלכם
שרון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה